הידרוצלה – ובעברית מיימת אשכים – היא מצב שבו מצטברים נוזלים מיותרים בשק האשכים. התוצאה היא נפיחות שעלולה לשבש את שגרת היומיום, להקשות על ביצוע פעילות גופנית וגם על קיום יחסי מין, ובאופן כללי לגרום לאי נוחות. בעמוד זה מפורטים הגורמים האפשריים להיווצרות התופעה, והדרך הנכונה לטפל במצב.
הגורמים למיימת אשכים
בחלק מהמקרים ההידרוצלה הינה מולדת, כתוצאה מבקע מפשעתי. בהקשר זה כדאי לדעת שהאשכים נוצרים בתוך חלל הבטן, ורק כשהעובר גדל הם נודדים כלפי מטה אל השק הייעודי עבורם. במצב רגיל השכות שעוטפות את האשכים נסגרות, אבל יש גם מקרים שבהם הסגירה לא מוחלטת ולכן נוצר בקע. עקב הבקע שק האשכים נשאר מחובר אל חלל הבטן, והחיבור מוביל למעבר של נוזלים אל השק – וכך מתפתחת הידרוצלה.
יש גם מצבים שבהם מיימת האשכים אינה מולדת אלא נרכשת – בעיקר בעקבות דלקת באשך, חבלה באיבר זה או ניתוח באזור.
אבחון הידרוצלה
הסימפטום העיקרי הוא כאמור נפיחות – לעיתים סביב אשך אחד בלבד ולעיתים סביב שני האשכים. יחד עם זאת נפיחות עלולה להיגרם גם עקב סיבות אחרות, למשל זיהום, ולכן נדרש אבחון מדויק. הבסיס לאבחנה הוא בדיקה של אורולוג מיומן, ואם איש מקצוע זה חושד שאכן מדובר במיימת אשכים, הוא יפנה את האדם לבדיקת US. חשוב לציין שישנם מצבים שבהם המיימת קטנה מעצמה, ואפילו נעלמת, כך שגם כשישנו אבחון ודאי לא בהכרח יידרש טיפול.
באילו מקרים נדרשת התערבות כירורגית?
טיפול בהידרוצלה הוא למעשה ניתוח. כאמור ברוב המקרים ההמלצה היא לא לבצע מיד את ההתערבות הכירורגית, אלא להמתין ולראות אם המיימת נעלמת מעצמה. כשהנפיחות מפריעה לתפקוד היומיומי, פוגעת בחיי המין או מקשה על ביצוע פעילות גופנית, כדאי לשקול את הניתוח.
ההליך הכירורגי לפתרון בעיית הידרוצלה כולל חתך מזערי בשק האשכים, שאיבה של הנוזלים המיותרים, חיתוך של עודפי המעטפת של האשך ולבסוף תפירת השכבות הנ"ל כך שהתופעה לא תשוב. הניתוח נחשב יחסית פשוט, וההחלמה ממנו קלה למדי. יש לקחת בחשבון את האפשרות שגם אחרי הניתוח תישאר נפיחות במשך מספר שבועות עד מספר חודשים, ורק אז תיעלם.
